עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי א׳:א׳

1 א מַסְקָנָא דִּלְכֻלֵּי עַלְמָא רֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין הֵן הִלְכָּךְ לֹא גָזְרוּ בְּלָאו. וַאֲפִלּוּ הָכִי חָשׁוּ לְמִעוּט הָכָא דִּשְׁכִיחֵי טוּבָא וְהָיוּ הַרְבֵּה נִכְשָׁלִים. תּוֹסָפוֹת. וּדְמַאי, דָּא מַאי:

2 ב וְלֹא פֵרֵשׁ מַה יַּעֲשֶׂה בָהּ, אִם יִתְּנֶנָּה לַכֹּהֵן אוֹ יִמְכְּרֶנָּה לוֹ. וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דְּנוֹתְנָן לַכֹּהֵן, אֲבָל הָרַ"שׁ כָּתַב אוֹ נוֹתֵן לוֹ אוֹ מוֹכֵר לוֹ הַיֶּתֶר לְפִי חֶשְׁבּוֹן:

3 ג וְהַכֻּסְבָּר. מִדְּאִפְסִיק שֶׁבִּיהוּדָה בֵּין חֹמֶץ לְכֻסְבָּר שְׁמַע מִנָּהּ דְּכֻסְבָּר לָאו בִּיהוּדָה הוּא אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן הוּא בָּרַ"מ וּבָרַ"שׁ בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי דְּגַם כֻּסְבָּר בִּיהוּדָה: